ערב קיצי על גג חשוך. שיר מזכירה להיות בשקט כשיורדים בחדר המדרגות אחרת הכלבה שלה תנבח ותעיר את ירדן. ניצן וגלילי הולכים לפתוח את המחסן ולהוציא את כסאות הפלסטיק שקנינו ואלפקה מאחרים, כרגיל. שחר מגיע, היום הוא מביא שיחה ומתיישב על אחד הכסאות. שָׁקט באופן לא אופייני. בקבוצת הווטסאפ כבר הצטברו הודעות של המאחרים השונים עם הערכה מתי יגיעו. כשאלפקה מגיעים שומעים אותם מרעישים במדרגות. שום כלב לא נובח. הפנים מחוייכות והשיחה מטופשת, אבל אין נחמד מזה.
שחר הביא איתו שקית מלאה ממתקים וחטיפים, דבר שאינו אופייני לו. כשהוא מדבר, עיניו נטועות באדמה. יש שלוש אפשרויות, הוא אומר. אני יכול לעבור ליראון, לכרמיאל, או להישאר פה, איכשהו. הוא מפרט ומסביר. המצב – כלכלי. הקושי – עז. הדכאון – פושה. ודעתנו נחוצה.
אני לא אומר דבר. ניצן אומרת שנשמע שיש אופציה אחת טובה מהאחרות וביראון יהיה לו טוב יותר. אשכר נסחף בדברים על החיים בצל הקפיטליזם ושחר מסכים איתו מאוד. דותן אומר שזה עצוב ומתכונן לסיום השיחה. אז דיברתי. אבל זה לא שינה כלום. כשכולם הלכו הם ירדו בשקט, שלא להפריע לכלבה. אני דיברתי עם שחר לכל אורך המדרגות.
גיא קום, מעגל גפן, חיפה